תולדות יעקב יוסף, צו ע״ג

1 ובזה יובן, כי תואר לילה הוא לרשעים ההולך במחשך, ויום הוא תואר צדיקים, כמ"ש במדרש שמואל אבות ב, טו היום קצר, ולא אמר הזמן קצר כו'. וז"ש הניעור בלילה, שאינו ישן כאלו אינו יודע אם הוא לילה, רק הוא ניעור וידוע לו שהולך במחשך, ומ"מ אינו חוזר בו, וגם אינו מתפלל להשם שיעזור לו. ב', והמהלך בדרך טובה, רק כוונתו שיהי' יחידי במעלה על כולם. והמפנה לבו לבטלה, כי שולט ביצרו ויכול להטות לבו לשמוע תורה ומוסר, וברוע בחירתו מפנה בכוונה לבו לבטלה, ולא מצד יצרו אלא מצד בחירתו, שהוא מפתה ליצר הרע השורה בתוך לבו לפנות לבטלה, וק"ל.